איך גורמים ל-ChatGPT לצטט אתכם?

OpenAI מתעדת user agents נפרדים למשימות נפרדות. GPTBot סורק לצורכי אימון מודלים, OAI-SearchBot בונה את אינדקס החיפוש שמאחורי הגלישה של ChatGPT, ו-ChatGPT-User מושך דף כששאלת משתמש מפעילה אחזור חי.

חסימת OAI-SearchBot מוציאה אתכם מהאינדקס שבו ChatGPT מחפש, וזה האינדקס שקובע לעניין ציטוטים. צוותים חוסמים לא פעם את שלושתם כדי להגן על התוכן מפני אימון, ואז תוהים למה מוזכרים מתחרים במקומם. אם המטרה היא נראות, יש להתיר לכל הפחות את סוכני החיפוש והמשתמש.

האחזור מושך HTML ומחלץ ממנו טקסט. הוא אינו מריץ JavaScript באופן אמין ואינו ממתין ל-hydration של framework בצד הלקוח. תוכן שקיים רק אחרי ה-hydration נקרא לא פעם כדף ריק.

הבדיקה המעשית לא עולה כלום: בקשו את הדף כש-JavaScript מושבת, או הציגו את התגובה הגולמית, וּודאו שהטענה שאתם רוצים שיצטטו נמצאת בתוך ה-markup.

מודל שמרכיב תשובה לוקח שברי טקסט. שבר שתלוי בשלוש הפסקאות שלפניו כדי להיות מובן הוא מועמד גרוע; שבר שמנסח את התשובה במלואה בכוחות עצמו הוא מועמד טוב.

התבנית האמינה היא כותרת שמנוסחת כשאלה עצמה, מיד אחריה תשובה קומפקטית שנוקבת בנושא במפורש במקום לומר «זה» או «הגישה הזו», ואחריה הפירוט. מספרים קונקרטיים, תאריכים ומקורות נקובים בשם הופכים קטע לאטרקטיבי לציטוט הרבה יותר מאותה טענה בניסוח מעורפל.

בשאלות מסחריות — איזה ספק, איזו סוכנות, איזה כלי עדיף — עוזרי AI נשענים בכבדות על מקורות צד שלישי: ריכוזים, מדריכים, דיונים בקהילות ופלטפורמות ביקורות. מותג שקיים רק באתר של עצמו אינו מגובה בדבר.

זה החלק האיטי ביותר בעבודה, והחלק שקובע יותר מכל אם ינקבו בשמכם. כניסה לרשימות ולמדריכים רלוונטיים, ותיאור עקבי בכל מקום שבו אתם מופיעים, עושים יותר מסבב נוסף של עריכות on-page.

מודלים צריכים לזהות מי אתם לפני שהם יכולים להמליץ עליכם. Organization markup ב-JSON-LD, שם ותיאור עקביים בכל מקום, ורשימת sameAs מאוכלסת שמצביעה על פרופילים אמיתיים — כל אלה מצמצמים דו-משמעות.

מערך sameAs שמכיל רק את דף הבית שלכם אינו מוסיף דבר — כל העניין הוא לקשור את ה-entity למקומות עצמאיים שבהם הוא מופיע גם כן.